פירוש רשב"ם למסכת עבודה זרה
כתב היד
כתב יד מנטובה, הקהילה היהודית 30 (מס' סרט במכון לתצלומי כ"י עבריים 810), הוא כתב יד של הלכות הרי"ף אשר בגיליונו נכתב פירוש על פי רש"י ועוד ראשונים, וכן רשומים בשוליו גם תוספות, מתורתם של בעלי התוספות על הגמרא. פרופ' חיים סולובייצ'יק1 זיהה שבמסכת עבודה זרה הפירוש מבוסס בעיקר על פירוש רשב"ם למסכת. ניתוח ראשוני של כתב היד מגלה שדבר זה נכון בעיקר בפרקים א, ד, ה; בפרקים ב, ג נראה שהפירוש מבוסס על פירוש רש"י.2 מהדורה זו כוללת את פרק א שהוא בוודאי מפירוש רשב"ם. באשר לפרקים האחרים, טרם נעשה ניתוח מקיף שלהם, והאמור לעיל הוא בגדר התרשמות ראשונית בלבד.
כתב היד מכתיבה אשכנזית, ונכתב (על פי הקולופון) בתחילת שנת ה'קנ"א (1390)3 על ידי סופר צרפתי.4 כתב היד קריא בדרך כלל. בעמוד הראשון של המסכת ניכרים סימני צנזורה:5 מחיקות של משפטים ומילים. לעתים ניתן היה לשחזר את המחוק מן השרידים שנותרו מן האותיות, ולעתים בעזרת המקבילות.
פירוש רשב"ם
פירוש רשב"ם למסכת עבודה זרה לא הגיע לידינו, מלבד כמה שרידים: אפשטיין פרסם ב"אוצר טוב" (שנת תרמ"ז עמ' א-י; התפרסם לאחר מכן ב"שיטת הקדמונים" למסכת עבודה זרה שהוציא לאור מ' בלוי) פירוש לדפים ס' ע"ב - ס"ד ע"א שנמצא בכ"י. האור זרוע מצטט ממנו ארוכות לאורך כל המסכת, וחלקים מהפירוש מובאים גם ב"תמים דעים" (סימנים קג, קה, קח - בדיני יין נסך). בכתב היד שלנו ישנם קטעים נוספים של הפירוש, אך זהו ליקוט על סדר הרי"ף, על דרך "רש"י רי"ף",6 וממילא גם הוא כלל אינו שלם, מלבד העובדה שרק לחלק מן הפרקים נעשה הליקוט ממנו. מקור נוסף הוא בכ"י אוקספורד 566, שבו ליקוט מראשונים שונים וגם פסקים מתוך פירוש רשב"ם.
קל לראות שאכן הליקוט בפרקים האמורים בכה"י שלנו נעשה מרשב"ם, על ידי השוואה למובאות מפירוש רשב"ם באור זרוע ובשאר הראשונים, כפי שיוער בגוף המהדורה. כמו כן בכמה מקומות בכתב היד (בפרקים האחרונים) נאמר במפורש "לשון רשב"ם". מילים אלו מעידות שאכן חלק מהפירוש נלקח מרשב"ם, אך מיניה וביה גם שלא כל הפירוש הוא ממנו, כך שהמלקט היה צריך להעיר שהדברים לקוחים מרשב"ם.
על אופיו של פירוש רשב"ם אנו למדים מן המובאות ששרדו, ועולה כי רבות בפירוש זה השמועות מרש"י, ומשולבים בו פסקי הלכה רבים. לדעת סולובייצ'יק7 זוהי מעין "מהדורא בתרא" של רש"י, שהכתיב לתלמידו-נכדו רשב"ם. לדעתו פירוש רשב"ם הוא עיבוד מורחב של פירוש הריב"ן, ושניהם נכתבו לפני רש"י ומפיו. גם אם נסבור שחלקו העצמאי של רשב"ם בפירוש גדול יותר ממה שמייחס לו סולוביצ'יק, אין ספק שחלק גדול מן הפירוש משויך לרש"י, ושיש בו עדכון לדעות רש"י המיוצגות בפירושו-הוא על הגמרא. גם עניין זה יודגם בהערות. דוגמה נאה לכך היא פירוש "פירי דארזא" (יד ע"א), אשר בפירוש בכה"י נשללה דעה המובאת ברש"י אצלנו והוצע פירוש אחר, ובתוספות שלנו מפורש שהיא דעתו של רשב"ם בשם רש"י.8
תמונה מקיפה ואפיון מדויק של הפירוש יוכלו להיעשות רק לאחר ההדרת הפירוש על המסכת כולה, ובהשוואה לפירושי רשב"ם האחרים הידועים לנו (לתלמוד ולמקרא) ולפירושי רש"י ותלמידיו למסכת עבודה זרה. בפרק שהוהדר ניתן לראות כמה מאפיינים מעניינים: רגישות לשונית (ראה ב ע"א ד"ה אסורין מלשאת), והגהת המשנה שבמסכת על פי "משנה דוקניות" בכלל ו"משנת ר' אפרים"9 בפרט (ראה שם לאחר ד"ה ואנן, ח ע"א ד"ה קלנדא, יג ע"ב ד"ה איצטרובילין, טז ע"א ד"ה בימוסי וד"ה ואסור לבנות).
מהדורה זו
במהדורה זו הוהדר הפירוש על פרק א' של המסכת. להשלמת התמונה צורפו אליו - בנפרד בגופן שונה, או בהערות - ציטוטים מפירוש רשב"ם ממקורות אחרים, בעיקר אור זרוע וכ"י אוקספורד 566 (העתק מכתב יד זה ברצף צורף כנספח). כתב היד האשכנזי אינו תמיד קל לפיענוח, ונעשה מאמץ חוזר ונשנה במקומות מסופקים לברר את הקריאה המדויקת. פעמים רבות לא נראה גרש במקום שבו אמור להיות גרש, ולצורך העניין הצבתי גרשים בכל מקום שבו נראו לי הדברים, ולא כהעתקה מדויקת מכתב היד. החלק הבעייתי ביותר בההדרה היה תחילת הפירוש - שאלת היתר המו"מ עם הגויים "האידנא" - כאשר ברור מהקבלה למקורות אחרים שפירוש רשב"ם הכיל יותר מהמובא לפנינו בכה"י, שגם הוא כשלעצמו מצנוזר. במהדורה זו לא ניסיתי להגיע עד תכליתם של הדברים, והסתפקתי בהצגת המקורות העיקריים ובהפניות נוספות.